#מַחְשָׁבוֹת עַל הַשְׁרָאָה

לָאַחֲרוֹנָה אֶבְדֶה לִי
הַתְּשׁוּקָה
הָאֵשׁ,
זוֹ
שֶׁיּוֹצֶרֶת
מְזִיזָה
מַרְחִיבָה
מְשַׂמַּחַת,
זוֹ
שֶׁמֵּחוֹבֶרֶת בְּקֶשֶׁר הָדוּק
לָאַהֲבָה.

בִּלְעָדֶיהָ
אֲנִי מַרְגִּישָׁה חֵצִי בַּת אָדָם.

לְמַזָּלִי יֵשׁ לִי חֲבֵרוֹת
שַׂכֵּל אַחַת הִיא
הַשְׁרָאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
טֶלֶפוֹן אַחַד מִמַּלְכַּת הַהַשְׁרָאָה עֲנָת גַּפְנִי
שֶׁאָמְרָה אֶת מִלַּת הַקֶּסֶם "בּוֹאִי",
הִתְחִיל תְּנוּעָה חֲדָשָׁה.

מָצָאתִי אֶת עַצְמִי
בְּרֶכֶב מָלֵא נָשִׁים שְׂמֵחוֹת וּמִתְרַגְּשׁוֹת,
בְּדֶרֶךְ אֵל הַלֹּא נוֹדַע.

"עֲצִירָה רִאשׁוֹנָה עָשִׂינוּ ב "מְקוֹם הַשְׁרָאָה",
שֶׁנִּמְצָא בְּאַלוֹנֵי אַבָּא (מָקוֹם קָסוּם בִּפְנֵי עַצְמוֹ),
קָפֶה, חֲנוּת עִם אָמָּנוּת שֶׁל יוֹצְרִים מְקוֹמִיִּים, וְגַלֶּרְיָה יפיפייה
וְהַכֹּל עָטוּף בִּסְבִיבָה יְרֻקָּה שֶׁחוֹדֶרֶת לַנְּשָׁמָה.

עָשִׂיתִי סִיבוּב בַּגַּלֶּרְיָה.
הִתְעַכַּבְתִּי מוּל הַטֶּקְסְטִים
שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים לְצַד הַצִּיּוּרִים שֶׁל לִילָךְ ליברייך בֵּן יַעֲקֹב.
מַשֶּׁהוּ בַּפַּשְׁטוּת וּבַכֵּנוּת שֶׁל הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ
יַחַד עִם
הַצִּיּוּרִים שֶׁעָטְפוּ אוֹתִי וְאֶת הַקִּירוֹת,
סִּפְּרוּ לִי סִפּוּר עַל אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה וְחַיִּים,
וּבְעִקָּר,
הִזְכִּירוּ לִי אֶת עַצְמִי.



בַּדֶּרֶךְ לַיַּעַד הַבָּא
חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי
כַּמָּה אֲנִי כְּמֵהָה לִסְבִיבַת עֲבוֹדָה
שֶׁתְּמַלֵּא אוֹתִי בַּהַשְׁרָאָה,

וְהָרָצוֹן הָעַתִּיק
לְחֶדֶר מִשֶּׁלִּי
עֲלֵה שׁוּב.

הַיַּעַד הַבָּא הָיָה הַבַּיִת שֶׁל אֶסְתֵּר,
בַּעֲלַת הַמּוּצָרִים הַנִּפְלָאִים בּוּנִיקָה בּוֹנַנוֹ –
רְפוּאַת צְמָחִים מִבֵּית סָבְתָא.



הַבַּיִת עַצְמוֹ מְמֻקָּם מוּל נוֹף עוֹצֵר נְשִׁימָה,
וּבְתוֹךְ הַבַּיִת רֵיחוֹת מֶשָׂכְּרִים שֶׁל צְמָחִים, תַמְצִיוֹת 
וְקַמִין,
כִּי נִהְיָה קַר שָׂם לְמַעְלָה.


אֶסְתֵּר הָיְתָה רֹב הַזְּמַן בַּתְּנוּעָה
דִּבְּרָה, רָקְחָה
וְשָׂרְפָה מִינֵי שְׂרָפִים.
וַאֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיהָ
מְכֻשֶּׁפֶת.

הָיָה בָּרוּר
שֶׁהַתְּשׁוּקָה וְהִיא
אַחָת.

בְּלִי לְתַכְנֵן,
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי אַחְרָאִית
עַל הָאֵשׁ,
מוֹסִיפָה זְרָדִים וּבּוּלֵי עֵץ
נוֹשֶׁפֶת וְנוֹשֶׁפֶת,
מַבְעִירָה אֶת הַלֶּהָבָה,
שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה
אָבְדָה לִי.

 
(לבלוג הקודם)