בָּנִיתִי לַצִּפּוֹרִים בַּיִת מַמְּנוּ יוּכְלוּ לָעוֹף אֶל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת חֲבֶרְתָּן וְיוֹפְיַין
בָּנִיתִי לַצִּפּוֹרִים בַּיִת מַמְּנוּ יוּכְלוּ לָעוֹף אֶל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת חֲבֶרְתָּן וְיוֹפְיַין
עגלה 0

#מַחְשָׁבוֹת עַל יָם. וּמַעֲרֶכֶת יְחָסִים

זֶה הִתְחִיל בוִויז'ן
שֶׁהוֹפִיעַ בְּלִי הֲכָנָה
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים,
בִּנְסִיעָה בָּרַכֶּבֶת.

הָיִיתִי בָּאַחַת הַתְּקוּפוֹת הַנְּמוּכוֹת בְּחַיַּי
חַלָּשָׁה, מוּתֶּשֶׁת
וּמְלֵאָה בִּפְחָדִים.
הִשְׁעַנְתִּי אֶת הָרֹאשׁ עַל הַחַלּוֹן
עָצַמְתִּי עֵינַיִים
וּפִתְאוֹם
הוּא הוֹפִיעַ.

רָאִיתִי אוֹתִי
שׂוֹחָה בַּיָּם,
בַּלַּיְלָה
עֵירוֹמָה
עַל הַגַּב.
(הֲכִי חָשׂוּף וּמַפְחִיד מִבְּחִינָתִי)
מִתְקַדֶּמֶת בְּמִקְצָב נָעִים,
יַד אַחֲרֵי יָד
בְּבִיטָּחוֹן וְשַׁלְוָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי.


שָׂחִיתִי אֶל עֵבֶר גֶּבֶר
שֶׁחִיכָּה לִי
עַל הָרְצִיף.
גַּם הוּא
בְּנוֹכְחוּת,
שְׁקֵטָה וְעָוצְמָתִית.

הַמַּרְאֶה הָיָה כ"כ חַי
הִרְגַּשְׁתִּי הַכֹּל בַּגּוּף,
וְהוּא נִצְרָב לִי עָמוֹק בַּפָּנִים.

הָאֱמֶת שֶׁבִּכְלָל
לֹא אָהַבְתִּי אֶת הַיָּם.
לֹא אֶת הַחוֹסֶר שְׁלִיטָה,
לֹא אֶת הַגַּלִּים,
לֹא אֶת הַדָּגִים הַנּוֹשְׁכִים,
אֶת הַמֵּדוּזוֹת
וְאֶת כֹּל הַהִתְאַרְגְּנוּת לִקְרַאת הַיְּצִיאָה.

כָּל פַּעַם שֶׁיִּזְהָר הָיָה מַצִּיעַ לִי לָבוֹא אִיתּוֹ
(הוּא מְאֹד אוֹהֵב אֶת הַיָּם)
תָּמִיד עָלְתָה בִּי הִתְנַגְּדוּת
וּמַלֵּא תֵּירוּצִים לְלָמָה לֹא.

שְׁנָתַיִים אַחֲרֵי הוויז'ן
אֲנִי וְיִזְהַר עָבַרְנוּ מִשֶּׁבֶר בַּנִּישּׁוּאִים
וְנִפְרַדְנוּ.

הַפְּרִידָה, כְּמוֹ סְעָרָה,
טִלְטְלָה וְהָפְכָה אוֹתִי.
הִרְגַּשְׁתִּי בִּמְעַרְבּוֹלֶת,
מְפַרְפֶּרֶת בּוֹעֶטֶת
מְנַסֶּה לִשְׁאוֹף אֲוִיר.

וְדַוְוקָא מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה הַזּוֹ
שָׁמַעְתִּי אֶת הַיָּם
קוֹרֵא לִי.

בַּהַתְחָלָה רַק צַפְתִּי.
בָּרְדוּדִים.

אִפְשַׁרְתִּי לְעַצְמִי סוֹף סוֹף
לְהִישָׁעֵן עַל מִישֶׁהוּ,
לַעֲצוֹם עֵינַיִים
לְהַרְפּוֹת וְלִנְשׁוֹם.
הַשָּׁמַיִים אֵינְסוֹפִיִּים מֵעָלַי
הַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת אוֹתִי,
הִרְגַּשְׁתִּי הֲכִי קְרוֹבָה לַצִּיפּוֹרִים
וְלֶאֱלוֹהִים.

אֵבֶל הַיָּם בִּיקֵּשׁ הֶיכֵּרוּת מַעֲמִיקָה יוֹתֵר
וְזֶה הִגִּיעַ כְּהַמְלָצָה חַמָּה
אַךְ מְאֹד נוֹקֶבֶת
מֵחֶבְרָתִי הָאֲהוּבָה טַלִּי מוֹלָד,
לְהִיפָּגֵשׁ עִם תּוֹמֶר בֵּן דָּוִיד
מאסטר לקונג פו
וּמִבְּחִינָתִי,
מאסטר, אָהוּב מְאֹד,
לַחַיִּים.

כְּבָר בַּמִּפְגָּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ,
בַּלִּי לְהַכִּיר וּבְלִי לְסַפֵּר לוֹ כְּלוּם,
הוּא אָמַר לִי:
"אַתְּ לֹא נוֹשֶׁמֶת"
פַּעַם הֲבָאָה אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַיָּם!!



וְכָכָה פַּעַם בְּשָׁבוּעַ
ב 6.00 בַּבּוֹקֶר
הִתְיַיצַּבְתִּי בפגודה שֶׁבִּשְׂדוֹת יָם
וְאַחֲרֵי מֶדִיטַצְיָה מְשׁוּתֶּפֶת מוּל הַזְּרִיחָה
נִכְנַסְנוּ לַמַּיִם.

בְּהַתְחָלָה הוּא לִיוָּוה אוֹתִי
נָתַן לִי אֶת הַבִּטָּחוֹן שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה
וּמַהֵר מְאֹד נִכְנַסְתִּי
לְבַד.
אֲפִילּוּ הַחוֹרֶף לֹא עָצַר אוֹתִי.
לְהֵפֶךְ,
הַיָּם הַקָּפוּא עָשָׂה לִי ריסט לַנְּשָׁמָה
וְחִיבֵּר אוֹתִי לְעַצְמִי בְּאוֹפֶן מִיָּידִי.

הָיִיתִי בַּלְבַד הָזָה כִּמְעַט שָׁנָה
וְעִם כֹּל הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּרִידָה
הָיָה גַּם הַרְבֵּה טוֹב.

אֲנִי יוֹדַעַת הַיּוֹם
שֶׁשְּׁנֵינוּ קִיבַּלְנוּ מַתָּנָה גְּדוֹלָה.

קִיבַּלְנוּ הִזְדַּמְּנוּת
לָצֵאת מְהַאוֹטוֹמָטִים
לַעֲבוֹר דֶּרֶךְ הַפְּחָדִים
לִשְׁנוֹת דְּפוּסִים
וּלְהִיזָּכֵר.



כְּשֶׁחָזַרְנוּ לִהְיוֹת יַחַד
הָיִינוּ קְצָת יוֹתֵר דּוֹמִים
לְאֵלּוּ שֶׁרָאִיתִי בוויז'ן.
יוֹתֵר שְׁקֵטִים
יוֹתֵר בְּטוּחִים
יוֹתֵר מְתַקְשְׁרִים
(גַּם עַל מָה שֶׁלֹּא נָעִים לִשְׁמוֹעַ)
וְהַרְבֵּה יוֹתֵר קְרוֹבִים.

הִרְוַוחְתִּי גַּם חָבֵר חָדָשׁ
הִרְוַוחְתִּי אֶת הַיָּם.

כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו
אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֶל עַצְמִי,
וּכְשֶׁאֲנִי קְרוֹבָה אֶל עַצְמִי
אֲנִי מַרְגִּישָׁה קְרוֹבָה יוֹתֵר
לְיִזְהָר.



(לבלוג הקודם)




  • ג׳ודי בתאריך

    אמיצה וכלכך מרגשת אהובה ❤️

  • נתי לוי בתאריך

    מירית. כתבת נפלא ואני שמח שאתם ביחד.

  • שמוליק בילגוראי בתאריך

    אני אוהב אותך מיריתוש.


השאר תגובה

שימו לב, התגובות יעברו לאישור לפני פרסומן